<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת וירא</h1>
<h2>דף ל:</h2>
וירא אליו ה' [בראשית י"ח] פי' רש"י לבקר החולה. מכאן פסק שמצוה רבה לבקר החולים, כי הוא מדבק בזה במעשה יוצרו. ואית דילפינן ליה מן (תבא כ"ח ט') והלכת בדרכיו.
<h2>דף פו:</h2>
ויעש להם משתה והדר ומצות אפה ויאכלו [בראשית י"ט]. מכאן פסק נהגו החכמים הקדמונים כשהיו באין להם אורחים לעת ערב, אז היו נותנין להם לשתות מתחילה קודם האכילה, מפני שהם צמאין מטורח הדרך [ומצוה] לאדם לעשות כן, שנאמר ויעש להם משתה והדר ומצות אפה ויאכלו. אבל הבאים בשחרית קודם אכילה אין להם לשתות דמסתמא לא אכלו עדיין, לכך כשבאו אצל אברהם לא כתיב משתה אלא [ואקחה פת לחם] וסעדו לבכם כי שעה ששית היתה.
<h2>דף פז.</h2>
ויאמרו אליו איה שרה וגו' [בראשית י"ח]. מינה דרשו רבותינו מיכן דמותר לשאול בשלום האשה על ידי בעלה. וק"ק דאמרינן בקידושין דאין שואלין בשלום אשה אפילו ע"י בעלה. וי"ל [דוקא] לשלוח כתב ושלום אל האשה זה אסור [כי] תהרהר האשה על האיש הפורס לה שלום, אך לשאול לבעלה איך נוהגת אשתו מותר. וכן הפסק (ע"י) הלכה למעשה שאילת שלום אשה, אסור לומר לבעלה [לך] ופרוס שלומי לאשתך, אך הוא מותר לשאול לבעלה איך אשתו נוהגת.
